על אופיים של הפתחים המוצעים כאן לתורת הרב שג"ר, על תוכנם של המאמרים ועל הזיקות ביניהם.
איתן אברמוביץ
d
הצדיק התחתון […] לוקח את המילים שנבעו מההשראה שזכה לה הצדיק העליון, מתחקה על מקורן הרוחני ומסביר את הקשרן, וכך הוא יוצר מהן צירופים אחרים. הצדיק התחתון מסביר את כוונתו של הרבי במתכונת ניתנת לתפיסה, בכך שהוא מתרגם אותה משפתה הרוחנית המקורית לשפה אחרת. זהו סוג אחר של ניסיון להגיע להשראה – השראה מהחוץ פנימה.1
הפרסום ההדרגתי של כתבי הרב שג"ר הפך את תורתו משפה המדוברת בפיהם של יודעי ח"ן לממשות כתובה, גוף של ספרים שנוכחותו גדלה והולכת משנה לשנה. ההיקף של נוכחות זו מאפשר ומזמין התבוננות מבחוץ פנימה, כמו זו של 'הצדיק התחתון' שתיאר הרב שג"ר בעקבות רבי נחמן, וכפי שהוא עצמו התבונן בתורתם של רבותיו. על אף הכתבים הרבים שעדיין לא ראו אור, תורת הרב שג"ר כבר עומדת בפנינו, ואפשר כבר להצביע על פתחים שונים דרכם ניתן להיכנס אליה, לשרטט נקודות מבט המקשרות בין נקודות שונות בתוכה, ובכך לצרף ממנה צירופים חדשים.
המאמרים שיתפרסמו כאן תחת הכותרת 'פתחים לתורת הרב שג"ר' נועדו להציע התבוננות כזו, לחפש את ההשראה הנעה מהחוץ פנימה. הם יציעו פתחים דרכם אפשר להיכנס לעומקה של תורת הרב שג"ר, אך מטרתם אינה רק להפוך אותה לנגישה יותר אלא גם לרדת לעומקה, להפיק ממנה יותר ממה שנחשף במבט ראשון. הזיהוי של מהלכים ומונחים יסודיים, ההצבעה על הזיקות בין דיונים בנושאים שונים, החיפוש אחר הנחות היסוד שאינן נאמרות במפורש – כל אלו ואחרים נועדו להבהיר את ייחודה של תורת הרב שג"ר, ולהעצים את ההשראה הגנוזה בה.
אנו מקווים שבמה זו תכנס אליה כתיבות מגוונות של לומדי ולומדות תורת הרב שג"ר בכל מקום ואתר, ומתוך כך יתרבו הדיון, ההעמקה וההפריה ההדדית. מאמר פתיחה זה יתפקד כאינדקס מתעדכן, אליו יתווספו התייחסויות לכל מאמר חדש שיצטרף, תוך הצבעה על הקשרים שיסתמנו בין המאמרים.
מאמרו של בנימין פרנקל ממקם את ה'נקודה' של תורת הרב שג"ר בכנות ובריאליזם המאפיינים אותה. כדי להבהיר מאפיינים אלו בוחן בנימין את דרשות הפסח של הרב שג"ר תוך השוואה לדרשות של הרב סולוביי'ציק, ומצביע על המאפיינים הייחודיים שלהן. בנימין עומד על האופן שבו הרב שג"ר משקף בדבריו את ההקשר החברתי והקיומי שבו הוא נמצא, ומחפש את משמעותו של החג בהתנסויות הממשיות שהוא מזמן, ולא במקורות כתובים או במושגים מופשטים. צורת לימוד וכתיבה זו מבטאת את מחויבותו של הרב שג"ר 'להאיר את היומיומי', וללמד תורה הפוגשת את לומדיה באשר הם שם.
יאיר ברלין מציע מבט מחודש על ההקשרים ההגותיים העומדים ביסוד תורתו של הרב שג"ר: לטענתו הרב שג"ר אינו 'אקזיסטנציאליסט' או 'פוסטמודרניסט', אלא קודם כל פנומנולוג – הוגה המחויב להנהרת מגוון ההתנסויות האנושיות. יאיר מראה כיצד המתודה הפנומנולוגית של הרב שג"ר חורזת את הלמדנות שלו עם הגותו ודרשותיו, ומתקשרת למונחים יסודיים בתורתו כמו ברית, כנות ומודעות היסטורית – בהם עסק גם בנימין, אך בצורה שונה. זהו מאמר מקיף הממשיג את רבדי העומק של תורת הרב שג"ר, ומתוך כך מצליח לנסח בבהירות את הנימה היסודית המאפיינת אותה.
במאמר 'מוות ואמונה' גם אני מבקש להמשיג את אחד המאפיינים היסודיים של תורת הרב שג"ר – התרגום הקיומי של השפה הדתית. באמצעות עיון בכתיבה של הרב שג"ר על סופיות החיים והשארות הנפש, מתבהר האופן שבו הוא מפרש מחדש מונחים יסודיים בלקסיקון הדתי, במטרה למצוא להם עוגן בהתנסות האנושית הממשית בעולם הזה. חידוש זה של השפה הדתית מאפשר להתגבר על הפער השכיח בינה לבין ההתנסות היומיומית, ובכך פותח פתח לכנות בה עסקו גם יאיר ובנימין.
במאמר 'אילמות, שתיקה ואמונה' אני עוסק באחת מהדרשות של הרב שג"ר ליום השואה, כדי לעמוד דרכה על מקומה של השואה בהגותו. ההשוואה בין דבריו של הרב שג"ר בדרשה זו לבין דברים שכתב בהקשרים אחרים מוליכה את הדיון למקום בו ההגות והאמונה נתקלים בגבולות השפה, ומלמדת על התגובות השונות שמעורר המפגש עם מקום זה.
המאמר היסודי והמעמיק של עידן הירשפלד, שבשל היקפו מובא בשני חלקים (חלק א, חלק ב), מציע ביקורת אקטואלית על הפרויקט של הרב שג"ר. הוא סובר כי ההסתמכות של הרב שג"ר על הפוסטמודרניזם מקשה על יישומה של העמדה הדתית אותה הוא ביקש להנחיל. כדי להמשיך את הפרויקט השג"רי יש לשרטט מחדש את יסודותיו, ולעשות זאת מתוך סינתזה מחודשת עם תורתו של הראי"ה קוק.
למאמרים אלו מצטרפים שני שיעורים מתוך יום העיון לזכר הרב שג"ר שהתקיים בכ"ה סיון תש"פ. הרב יוסי גמליאל מתבונן בתפיסת ההשגחה של הרב שג"ר לאור השיח הדתי שהחל להתפתח סביב פריצתה של מגיפת הקורונה. מקרה המבחן הייחודי הזה משמש אותו כדי לחשוב על האופן שבו השפה הדתית 'מתרגמת' את אירועי היומיום, ועל העמדה הנדרשת מהאדם המאמין כשהוא נתקל בסיטואציה יוצאת דופן שכזו.
הרבנית ימימה מזרחי מפליאה לדרוש בסגנון הייחודי לה, ונותנת מבט מעמיק וייחודי על האהבה במשנת הרב שג"ר. גם היא מקשרת את הדיון לאירועים אקטואליים, ומוסיפה גוונים חדשים לעיסוק בתורת הרב.
