כשארון הקודש נלקח בשבי - צירופים חדשים

כשארון הקודש נלקח בשבי

אביעד שלמה מוריה

ח׳ בניסן ה׳תשפ״ד
זמן קריאה : 5 דקות

מה קורה כשהעוגן הדתי עליו נשענת אמונת העם נכשל במתן מענה בעת צרה?

 

וַיְהִי דְבַר שְׁמוּאֵל לְכָל יִשְׂרָאֵל

וַיֵּצֵא יִשְׂרָאֵל לִקְרַאת פְּלִשְׁתִּים לַמִּלְחָמָה וַיַּחֲנוּ עַל הָאֶבֶן הָעֵזֶר וּפְלִשְׁתִּים חָנוּ בַאֲפֵק. וַיַּעַרְכוּ פְלִשְׁתִּים לִקְרַאת יִשְׂרָאֵל וַתִּטֹּשׁ הַמִּלְחָמָה וַיִּנָּגֶף יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי פְלִשְׁתִּים וַיַּכּוּ בַמַּעֲרָכָה בַּשָּׂדֶה כְּאַרְבַּעַת אֲלָפִים אִישׁ. וַיָּבֹא הָעָם אֶל הַמַּחֲנֶה וַיֹּאמְרוּ זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל לָמָּה נְגָפָנוּ ה' הַיּוֹם לִפְנֵי פְלִשְׁתִּים נִקְחָה אֵלֵינוּ מִשִּׁלֹה אֶת אֲרוֹן בְּרִית ה' וְיָבֹא בְקִרְבֵּנוּ וְיֹשִׁעֵנוּ מִכַּף אֹיְבֵינוּ (שמואל א ד', א–ג).

 

בקשו ישראל להזעיק את כל העם למלחמה, ומחו בהם זקני העדה.

אמרו: וכי מדוע אתם נופלים בקרב, הלא כי ה' נגפנו! אין זאת כי אם אינכם עובדים את ה' ומקריבים קרבנותיו במשכן!

אמרו ישראל: ואילו באנו להקריב ולעמוד לפניו? הרי משרתיו הכהנים עומדים פתח המשכן, נוהגים במתנותינו כרכוש המגיע להם בזכות ולא בחסד אלוהים, לוקחים חלקם בגסות, ומונעים ממנו לבא ולהתפלל ממרת נפשנו. שנאמר: 'כָּכָה יַעֲשׂוּ לְכָל יִשְׂרָאֵל הַבָּאִים שָׁם בְּשִׁלֹה' (שם ב', יד). הזוהי עבודת ה' הרצויה לפניו?

אמרו הזקנים: אל לכם לתהות אחר דרכם! אין זאת כי אם אינכם יודעים דרך ה', ואינכם באים לשמוע התורה מן הכהנים, שהיא מצילה ומגינה.

אמרו: ואילו באנו לשמוע מהם תורה? הן שמענו זעקות הנשים הצובאות פתח ישיבתם, שנאמר 'כִּי לוֹא טוֹבָה הַשְּׁמֻעָה אֲשֶׁר אָנֹכִי שֹׁמֵעַ' (שם, כג), ולא סרו לזעקה ולא עמדו למשפט. הזאת תורת ה'?

אמרו להם הזקנים: אין זה כי אכן נגפכם ה', שאינכם מקבלים עליכם עול מלכותו באמונה שלמה. אם כן הריעו לפניו בתרועת מלך וייסוגו אויבינו לפנינו, שנאמר: 'וַהֲרֵעֹתֶם בַּחֲצֹצְרוֹת וֲנִזְכַּרְתֶּם לִפְנֵי ה' אֱלֹהֵיכֶם וְנוֹשַׁעְתֶּם מֵאֹיְבֵיכֶם' (במדבר י', ט).

אמרו ישראל: ואילו נריע לפניו בתרועה גדולה? כלום יפלו הפלשתים ללא קרב? הן אף במלחמות יהושע היו מריעים לפניו חגורי חרב ונלחמים. ומשה הוא שאמר: 'הַאַחֵיכֶם יָבֹאוּ לַמִּלְחָמָה וְאַתֶּם תֵּשְׁבוּ פֹה?' (במדבר ל"ב, ו), שיהיו בני גד וראובן הולכים לפני העם למלחמה: 'וְהֶחָלוּץ הֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם' (יהושע ו', יג).

אמרו הזקנים: לא היא! אלא היו כל ישראל שם לחזות בישועת ה' אשר בקרבם, וזהו הארון ההולך בתוך מחנה ישראל: ו'ְהֶחָלוּץ יַעֲבֹר לִפְנֵי אֲרוֹן ה' … וְהַמְאַסֵּף הֹלֵךְ אַחֲרֵי הָאָרוֹן' (יהושע ה', ז-ט) אין זאת כי אינכם מאמינים בה' ההולך עמנו. נביא את ארון ה' ונריע לפניו כביריחו, ותראו בישועת ה'.

'וַיִּשְׁלַח הָעָם שִׁלֹה וַיִּשְׂאוּ מִשָּׁם אֵת אֲרוֹן בְּרִית ה' צְבָאוֹת יֹשֵׁב הַכְּרֻבִים וְשָׁם שְׁנֵי בְנֵי עֵלִי עִם אֲרוֹן בְּרִית הָאֱלֹהִים חָפְנִי וּפִינְחָס. וַיְהִי כְּבוֹא אֲרוֹן בְּרִית ה' אֶל הַמַּחֲנֶה וַיָּרִעוּ כָל יִשְׂרָאֵל תְּרוּעָה גְדוֹלָה וַתֵּהֹם הָאָרֶץ' (שמואל א ד', ד–ה).

 

ונזעקו הפלשתים למלחמה כאיש אחד, ואספו מחניהם והתחזקו להילחם בכוח ובתחבולה שנאמר: 'הִתְחַזְּקוּ וִהְיוּ לַאֲנָשִׁים פְּלִשְׁתִּים פֶּן תַּעַבְדוּ לָעִבְרִים כַּאֲשֶׁר עָבְדוּ לָכֶם וִהְיִיתֶם לַאֲנָשִׁים וְנִלְחַמְתֶּם' (שם, ט); ונפלו ישראל בידיהם. ונפלו מהם שלושים אלף איש באותו היום, ונלקח הארון ונחרבה שילה ומת עלי השופט.

 

ושמואל היה עומד ומדבר לפני כל ישראל: לא זוהי עבודת ה' הרצויה לפניו, לא זוהי תורת ה'.

קומו קבצו את כל ישראל, בחרו אנשים וחגרו חרבותיכם וצאו להילחם בפלשתים, ואנכי אתפלל בעדכם. והכינו לבבכם אל ה' והוא יעזרכם במלחמה.

 

אמר רבי יוחנן: מאי דכתיב 'כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו כי מלאך ה' צבאות הוא' (מלאכי ב', ז)? אם דומה הרב למלאך ה' יבקשו תורה מפיו, ואם לאו אל יבקשו תורה מפיו (חגיגה טו ע"ב).

אמרי: כמלאך 'צבאות', שנאמר עליו: 'וְהִנֵּה אִישׁ עֹמֵד לְנֶגְדּוֹ וְחַרְבּוֹ שְׁלוּפָה בְּיָדוֹ' (יהושע ה', יג). ולא כמלאך 'בדים' שנאמר עליו 'וְאִישׁ אֶחָד בְּתוֹכָם לָבֻשׁ בַּדִּים וְקֶסֶת הַסֹּפֵר בְּמָתְנָיו' (יחזקאל ט', ב)

מהו 'הִכְשַׁלְתֶּם רַבִּים בַּתּוֹרָה' (מלאכי ב', ח)? שהכשילום בדברי התורה שבידם, כאדם האוחז בקרדום ומושיט אותו לפני רגלי חברו ומכשילו.

דבר אחר: שהכשילום מללכת באורח התורה. כאדם המחווה לרעהו הדרך אל העיר, ואינה אלא שדה של קוצים וברקנים.

וזהו שאמר שם 'שִׁחַתֶּם בְּרִית הַלֵּוִי' (שם), שעשו ברית שבט הלוי לשררה שאין בה אחריות – כל הרוצה יבוא ויטול, ואינה אלא עול ונשיאת עוון כל ישראל ללמד אותם תורת אמת ולהנחותם דרך ה'.

0 תגובות

כתוב תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

תגובות פייסבוק
lampicon

מאמרים נוספים בנושא

article
פורים כפורים // סדר כל נדרי

משיח לור •

5 דק' קריאה

עיבוד מחודש של תפילת כל נדרי, לפורים שנת תשפ"ד.

article
על זקנת המשיח

איתן אברמוביץ •

8 דק' קריאה

גם משיחים מזדקנים, מתים, נולדים מחדש – וחוזר חלילה. על מעגלי ההיסטוריה היהודית ועל ציפיית הגאולה.

article
וכל אשר ייגע על פני השדה בחלל וכו': מבחר מרחבים

ידידיה גזבר •

10 דק' קריאה

כניסה אל מאחורי הקלעים של הגוף כרוכה בסוג של טומאה. מחשבות בסוגיית 'חרב הרי זה כחלל'.