כסף, כלכלה ורכוש: מאמר פתיחה

איתן אברמוביץ

כ״ח באייר ה׳תשע״ט
זמן קריאה : 3 דקות

סקירה של המאמרים בנושא זה, והחוטים המקשרים ביניהם.

העיסוק בכסף תופס מקום יומיומי, מרכזי ומכונן בחיים שלנו. ועם זאת, לעתים קרובות הוא מתנהל כאילו במרחב אחר, מנותק משאר מעגלי החיים. הצד הכלכלי של החיים הוא פעמים רבות זה שלא מדברים עליו עם חברים ובני משפחה; לא חושפים קשיים ולא מתגאים בהצלחות, רק מציגים חזות יציבה ומאוזנת, וממצים את הדיון ב'הכול בסדר'. מעבר לכך, נראה שגם בינינו לבין עצמנו פעמים רבות אין דיאלוג בין השפה אותה אנו דוברים כסוכנים כלכליים, לבין השפות האחרות המכוננות את עולמנו. אדם יכול לשוטט בעולמות רוחניים ואינטלקטואליים שונים ומשונים, בלי שיהיה לכך כל קשר להתנהלותו ולתפיסה העצמית שלו בהקשר הכלכלי.

המאמרים המובאים להלן מבקשים להציע נקודות מוצא שונות לגישור על הפערים האלו, באמצעות פיתוח שפה דתית וקיומית העוסקת בהתנהלות הכלכלית שלנו, ביחסנו לרכושנו, ובמקומו של הכסף בחיינו. הכותבים עושים שימוש במגוון של מקורות תורניים כדי להתבונן במרחב הכלכלי העכשווי, ולהציע תובנות שיעניקו לו הקשרים מחודשים. כל אחד מהמאמרים האלו הוא קצה חוט שהקורא מוזמן להמשיך אל חייו, ובכך לעבות את הזיקות הרעיוניות והלשוניות שבין המרחבים השונים המרכיבים את עולמנו.

על אף שהמאמרים ניגשים לנושא מכיוונים שונים, אפשר להצביע על כמה צירים המחברים ביניהם.

מאמרו של יאיר ברלין מבקש להעניק לגיטימציה לדתיות הבורגנית, אל מול הזיהוי של דתיות עם עמדה ביקורתית החותרת תחת הסדרים החברתיים. יאיר עומד על כך שהקיום הבורגני, הבעל-בתי, זקוק להצדקה דווקא בגלל שהוא מייצג את המצב הנורמלי, המובן מאליו, ולכן נתפס כנחות מבחינה דתית בהשוואה לאופק האינסופי שמציעות עמדות ביקורתיות המתמקמות 'מחוץ ליישוב'. ההגנה על הבורגנות היא לפיכך הגנה על היש כנגד קסמו של האין, מוכנות להצטרף לאלוהים השמח בבריאתו.

יאיר מציע, אם כן, עמדה דתית וקיומית המצדיקה את הבעלות, ואת ההתנהלות הכלכלית המקובלת. עמדה דומה עולה גם ממאמרם של רוני בר לב ודרור בר יוסף, אך מנקודת מוצא שונה. בעקבות הסוגיה הפותחת את הפרק הרביעי במסכת בבא מציעא, עוסקים רוני ודרור ביחס שבין הכסף למוצרים הנקנים באמצעותו, ומציעים לראות בכסף תכלית, ולא אמצעי. העיון בטענה הזו מביא אותם להעמיק באופן שבו התיווך של הכסף מעצב את יחסו של האדם לרצונותיו, וכן את האופן שבו הכסף יוצר שפה משותפת בין השותפים בחברה. במאמר הנלווה מוסיפים רוני ודרור גוונים נוספים לתפיסה זו של הכסף, באמצעות עיון באחת התורות של רבי נחמן מברסלב, המוצא בכסף שני צדדים מנוגדים – פנים מאירות ופנים חשוכות.

המאמר שלי מצטרף לכיוון הזה. באמצעות עיון בתורות של הבעש"ט ושל רבי צדוק הכהן מלובלין, אני בוחן את ההבדל בין הבעלות על חפצים לבעלות על כסף. מקורות חסידיים רבים מלמדים ששורש נשמתו של האדם טבוע בחפצים שברשותו; ר' צדוק מתייחד בכך שהוא מבקש ליישם טענה זו גם על הכסף, למרות אופיו המופשט והנזיל. המעבר מהדיון על החפצים לדיון על הכסף הוא דוגמא להתמודדות חסידית עם החילון, לאפשרות למצוא עומק ומשמעות גם בעולם ממוסחר בו כל דבר ניתן להחלפה.

הזיהוי של התחום הכלכלי עם החילון עולה גם ממאמרו של בנימין פרנקל. נקודת המוצא של מאמר זה היא קביעתם של חז"ל כי הברכה מצויה 'לא בדבר השקול ולא בדבר המדוד ולא בדבר המנוי, אלא רק בדבר הסמוי מן העין'. קביעה זו מציגה את העולם המודרני, בו הכול שקול ומדוד ומנוי – במיוחד בתחום הכלכלי – כמרחב מחולן המנוע מברכה. ואף על  פי כן, מתוך העיון במקורות אחרים מציע בנימין קווים ראשוניים לדמותה של הברכה המצויה בעולם המדוד, ומתאר את היכולת להתפעל גם מאירועים צפויים מראש.

כיוון שונה עולה משני המאמרים המובאים באגף דובר האנגלית של האתר. מאמרו של זכריה טרובוף מצביע על הסכנה שבשעבוד לחשיבה הכלכלית ולתאוות הממון. הוא מזהה את החברה הקפיטליסטית עם מדינת הממון שמתאר רבי נחמן ב'מעשה מבעל תפילה', ונעזר ברב שג"ר, מקס ובר וקרל מרקס כדי להסביר מדוע תאוות הממון היא לא רק ביטוי לחילון אלא אף לעבודת אלילים. פתח להתמודדות עם מצב זה הוא מוצא, בעקבות רבי נחמן, בנתינת הצדקה, בתנאי שנתינה זו תיעשה באופן החורג מכל שיקול של כדאיות.

גם מאמרו של הלל מנספילד נוקט עמדה ביקורתית כלפי המרחב הכלכלי, אך מכיוון שונה. כאן הנושא הוא העני ולא בעל הבית, והדיון מתמקד ברבדים הנפשיים של מצבו הכלכלי. באמצעות עיון בהופעות השונות של המונח 'צעקת הדל' בתורה, מתאר הלל מצדדים שונים את האופן שבו התורה מתארת את מצבו של העני, ואת התביעה שהוא מציב כלפי החברה.

העמדות השונות, נקודות המוצא המגונות ושלל המקורות שכוללים המאמרים, משקפים את הניסיון לפתח שפה דתית וקיומית שתאפשר מבט מעמיק על תחומי הכסף, הכלכלה והרכוש. אתם מוזמנים להמשיך את הדיון בתגובות שבסוף כל מאמר, בכתיבת מאמרי תגובה, וביצירת שיח חיוני ויצירתי סביב הרעיונות שעלו כאן.

 

תגיות:

0 תגובות

כתוב תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

תגובות פייסבוק
lampicon

מאמרים נוספים בנושא

article
החליל דוחה את השבת

בנימין פרנקל •

25 דק' קריאה

מחשבות על מקומה של החוויה הדתית ועל חינוך לשמירת הלכה, בעקבות קריאה מחודשת במעשה הנער המחלל ביום הכיפורים.

article
הלכה כחיים סבבה חלק א

רוני בר לב ודרור בר יוסף •

15 דק' קריאה

הצעה למבט חדש על ההלכה: לא כאמת חיצונית שהחיים מתיישרים לפיה, אלא ככלי המאפשר לאדם לברר את דרכו בחיים.

article
הלכה כאוונגרד

מיכל גוברין •

30 דק' קריאה

תמלול שיחה עם מיכל גוברין על גישתה להלכה. על החיבור להלכה מתוך חיפוש קיומי, על ראייתה כמאגר של התבוננויות על הקיום האנושי, ועל הצורך לחדש מתוך המסורת.