ניסוי באהבת חינם

יאיר יהודה

כ״ט במרחשון ה׳תשפ״א
זמן קריאה : 23 דקות

להפתעתי הגמורה, מצאתי את עצמי מתחבר באופן ייעודי עם אנשים שלא הייתה לי כלפיהם תחושת מחויבות או שליחות כלל, כאלה שהייתה לי כלפיהם תחושה טבעית של סלידה וחשדנות – אפילו שנאה.

חשנו שנינו שהשיח מחזק אותנו – כל אחד באמונתו שלו; שהלימוד המשותף שלנו מקרב בינינו, ומקרב את שנינו למקום.

המחסום העיקרי לאהבת חינם גורפת הינו תודעת 'משחק סכום אפס', לפיה מה שמקבל האחר הוא תמיד על חשבוננו.

עלינו להיות מודעים לכך שיש מגרעות באהבה הפרטית היתרה שב'לאומיות המצומצמת', שכן היא משקפת את זוהמת הנחש שחובתנו להזדכך ממנה.

הדור הנוכחי איננו מסתפק בזהות לאומית צרה; הוא מחפש זהות שתאפשר חיבור לעולם כולו, משמעות עם אופקים רחבים.

הסיפור של ברכות קריאת שמע מתחיל ונגמר באהבת חינם – אהבתו החינמית של ה' אלינו מחייבת אהבה הדדית כלפיו וכלפי כל אדם שמאיר בצלמו.

מהי אהבת חינם, וכלפי מי היא מופנית? סיפור על מפגש בין-דתי מפתיע, המוליך למחשבות על יכולתנו לפעול על האנושות כולה.

ע

מבוא

המקדש, כידוע, ייבנה באהבת חינם, כתיקון לשנאת החינם שהביאה לחורבנו.1 אך מהו פירושה של אהבת חינם? כלפי מי היא מופנית, ומהו הקשר המהותי בינה לבין המקדש? האם כלל גדול זה מצוי באופן ניכר בתודעתנו ובלבנו? ואם לא, כיצד מגבירים את התודעה ומחדירים אותה ללב האבן הממאן לשתף פעולה? כמו כן, האם ניתן בכלל להתהדר באהבת מקדש ללא אהבת חינם?

לפני כעשר שנים נפלה לידי הזדמנות להתנסות 'מדעית' באהבת חינם למען בניין הבית. להפתעתי הגמורה, מצאתי את עצמי מתחבר באופן ייעודי עם אנשים שלא הייתה לי כלפיהם תחושת מחויבות או שליחות כלל, כאלה שהייתה לי כלפיהם תחושה טבעית של סלידה וחשדנות – אפילו שנאה. בלי להתכוון לכך, למדתי לאהוב אותם אהבת נפש. אם לבנות בית לה' – רצוני לבנותו איתם. גיליתי באופן חווייתי שאכן יש קשר מהותי בין מקדש ואהבת חינם. תוך כדי סיפור ההתנסות על שלביה השונים, ננסה בדברים שלהלן לתת לאורה מענה לשאלות שהעלינו.2

באמצעות הסיפור נדגים ש'לא רחוקה היא – בפיך ובלבבך לעשותה', שכל אחד יכול לרכוש מידת 'אהבת חינם' בהקשרים המתאימים לו. נראה בחוש שאחרי המעשים אכן נמשכים הלבבות, שעשייה של אהבת חינם מפתחת ומעדנת את התודעה העצמית שלנו, מעמיקה ומעשירה את לימוד התורה שלנו. נראה איך המפגש עם האחר עוזר לנו לגלות דווקא את פנימיותנו הייחודית, לצד פנימיותו של האחר; איך מתוך גילוי הפנים אפשר לעשות רצונו רצוננו באופן חירותי ומדויק יותר.

בנוסף לכך, דרך הסיפור גם נתחיל להבין את ההבדל בין תורת ארץ ישראל לתורת חוץ לארץ, את מקומנו כעם בסיפור האדם, ואת מקומם של המקדש והמצוות כמפתחות לגאולת האנושות כולה. ננסה גם לברר את מקור האמרות המעמידות את אהבת החינם כתנאי וכאמצעי לגאולה זו, וללמוד על היקפה ועומקה של אהבת החינם הנדרשת מאיתנו כיחיד וככלל, במעגלי המשפחה והחברה שאנחנו חיים בתוכם, ואולי גם מעבר למרחבי החיים שבהם בחרנו עד היום.

 

סיפור תחילת הניסוי – מחשש למפגש

הניסוי המדובר נמשך ב'תנאי מעבדה' כבר עשר שנים, וממשיך להתפתח. הסיפור התחיל כשנוצרי קנדי בשם דין ביי הזדמן למצפה נטופה עם קבוצת צליינים. הם באו לבקר משפחת עולים מקנדה שהכירו שם – לחוות איתם את חוויית העלייה. במסגרת הביקור הם ביקשו סיור חווייתי בגליל שיכלול מפגש עם תושבים, והגיעו למחותני, שביקש שאצטרף כמתורגמן. דין הסביר לנו מדוע הם מבקשים מפגש אישי עם ישראלים המגשימים בחייהם את דברי הנביאים:

  • לתיקון מורשתם – תקומת ישראל מוכיחה ש'שקר נחלו אבותיהם' (לפי ירמיהו ט"ז, יט), והם מבקשים לשוב ולהתחבר לשורשים העבריים האותנטיים של ישו משיחם – שורשים שממשיכים לפעום רק בתוכנו.
  • להגשמת ייעודם – הם מבינים היום שעם ישראל נבחר לממלכת כהנים באחרית הימים, אך גם לבני האומות יש תפקידים מפורשים במקרא, כגון 'אז יאמרו בגויים' (תהילים קכ"ו, ב). הגשמה משותפת של דברי הנביאים מחייבת העמקה משותפת בתוכנית המקראית.
  • לשמוע את דבר ה' – הם מאמינים שהקב"ה מדבר עם מגשימי תורתו באופן אישי דרך המקרא, ומבקשים לשמוע את קולו בעזרת כוהניו דוברי העברית, האוחזים במורשת מקראית עתיקת יומין.

כדי לבחון את התזה שלו, ביקש דין שנתחיל ללמוד תורה ביחד, כניסוי. הייתי המום וסקפטי כאחד – אך לא יכולתי לסרב. לראשונה שמעתי גוי שמדבר עלינו כממלכת כהנים, עם מעמד רוחני בכיר כלפי האנושות כולה. מאידך, אולי מדובר במיסיונר מתוחכם? האם לימוד התורה שלנו מותר ורלוונטי לגויים? כמה זמן נוכל להתעלם מהפילים בחדר, כמו אמונתם בישו כבן בלעדי של אלוקים? האם מדובר באנומליה בקרב הנוצרים, או במגמה? כיצד נוכל לעזור להם כממלכת כהנים, כאשר אנחנו כלל לא דנים בתפקיד זה? כיצד נעזור להם לשמוע את דבר ה', כאשר גם אנחנו לא שומעים בבירור את קולו?

אך לא יכולתי להתעלם מ'חמור שונאנו הרובץ תחת משאו'. התפתיתי 'לסור ולראות מדוע לא יבער הסנה' – סנה מלשון שנאה, כידוע.3 דין הרשים אותי בעשרים שנות סיוע שהקדיש לעלייה מברה"מ וממדינות נוספות. אהבתו לישראל לא הייתה מוטלת בספק. תלמידי חכמים ששיתפתי בשלב זה הזהירו אותי ש'חסד לאומים חטאת' – שאהבת הגוי תמיד מותנית. אך דין מצא חן בעיני. התרשמתי שאהבתו לישראל חסרת תנאים, אך נזהרתי ועמדתי על משמרתי. בשלב מסוים אף נסעתי לקהילתו בקנדה, כדי לפגוש כארבעים מתלמידיו. במהלך שבת פרשת 'בלק' למדנו תורה ביחד כ-15 שעות. לראשונה ניצתה בי תחושת שליחות כלל אנושית. לא יכולתי להתעלם.

בתחילת הדרך עניתי לשאלות ולמדנו יחד מקורות אודות גוי שלומד תורה, האם הוא חייב מיתה או שהוא נחשב ככהן גדול. למדנו סוגיות אודות עבודה זרה, 'הלכה עשו שונא את יעקב', ואת שיחות רבי יהודה הנשיא ואנטונינוס. התמקדנו בדמויות בתנ"ך שאינן בני אברהם יצחק ויעקב. דיברנו על ה'פילים' בחדר, אך הקשר בינינו התהדק במקום להתפורר. חשנו שנינו שהשיח מחזק אותנו – כל אחד באמונתו שלו; שהלימוד המשותף שלנו מקרב בינינו, ומקרב את שנינו למקום; שהפסוק 'דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום' (משלי ג', יז)4 – אמת.

כעבור שנה הרגשנו צורך לצאת מן הבועה שלנו ולשתף אחרים. העברנו יחד סדרת שיעורים בכנס Limmud באנגליה. במקביל, גילינו שאיננו לבד: יזמתי מפגש בירושלים, בו השתתפו נציג בית הדין לבני נוח של הרב שטיינזלץ, פרופ' חילוני שהיה מדען ראשי באו"ם, רב חרדי שמטפח שיח עם האסלאם, דין וקבוצה גדולה של כמרים, ואימאמית מוסלמית מגרמניה בשם חלימה. נפגשנו יחד, וכל משתתף הציג תקציר של תורת השלום שלו. המפגש ריגש את כולם עד דמעות. ערב המפגש, חלימה עשתה שבת נפלאה בביתנו שבמצפה נטופה. קבוצת חברים מהיישוב הצטרפה אלינו לשיעור, בו למדנו שסיפור העקידה בקוראן איננו סותר בהכרח את זה שבתורה. מפגשים אלה נולדו יחסית בקלות – חשנו שהקב"ה מצליח דרכנו. החלטנו להקים מתכונת וירטואלית שתאפשר למנגינה הזאת להמשיך על בסיס תדיר וקבוע. כך נולד הארגון eNoam – קבוצה פרטית קטנה של יהודים ונוצרים מקנדה, ישראל ואפריקה, שנפגשים מידי יום ראשון ללימוד פרשת השבוע, כבר עשר שנים.

 

מהם שנאת חינם ואהבת חינם? על זוהמת הנחש ו'משחק סכום אפס'

מניסוי זה  למדתי על משמעותם של אהבת חינם ושנאת חינם בתקופה שלנו, ועל האפשרויות הנפתחות בפנינו היום.

שנאת חינם מסכנת את העולם כולו, כיוון שהיא מדבקת. אופייה החינמי של השנאה מעורר כל נפגע בשרשרת ללבות ולהרחיב את האש, מעבר למה שניתן להצדיק מוסרית. במונחים של קורונה, קבוע ההדבקה של שנאת חינם הינו אקספוננציאלי, ולכן היא מסכנת את העולם כולו. דוגמא לכך אפשר לראות באגדות החורבן שבתלמוד הבבלי, המתארות את שרשרת שנאת החינם שהחריבה את בית המקדש השני.5 חוליית השרשרת האחרונה בסיפור זה היא מפתיעה, כי גם הקב"ה לכאורה ממשיך את שרשרת שנאת החינם כשהוא מבטיח להתנקם באדום על חורבן ירושלים, למרות שהדבר נעשה לכאורה בשליחותו. דווקא הקיסר האדומי נירון, הקולט את אופייה המדבק של השרשרת מפסוקו של נער יהודי ('ונתתי את נקמתי באדום ביד עמי ישראל', יחזקאל כ"ה, יד), הוא המנסה לקטוע את שרשרת השנאה בכך שהוא מתגייר6 – ללא הצלחה.

לעומת זאת, דין ביי האדומי7 לימד אותי שיעור גדול בענווה ובאהבת חינם.8 לצד פרויקטים משותפים עם הסוכנות היהודית, דין קיבל על עצמו לחנך מחדש את אחיו הנוצרים בעניין היחס שלהם לעם ישראל, תורתו ותפקידם. לבסיסו המקומי בקיבוץ בית זרע מגיעים מתנדבים נוצרים מחמישים מדינות בחמש יבשות. את כולם הוא מחנך להכיר בעוולות של מורשת אבותם, ולאהוב את עם ישראל ללא תנאי וללא מיסיונריות. בשנתיים האחרונות דין זכה להכרה על פעלו ממגוון הולך וגדל של רבנים דגולים, אך במשך עשרות שנים הוא פעל בענווה וללא לאות למרות יחס חשדני ועוין מצד כמעט כולם, יהודים9 ונוצרים כאחד. אין כל ספק, אהבת ישראל שבו היא חינם – ללא תנאי, ללא כל תמורה, ולרוב גם ללא הערכה.

המקדש ייבנה מאהבת חינם שכזו, כי גם היא מדבקת. הפרופ' אדם גרנט נותן לנו פתח להבנת התופעה.10 מחקריו על נתינה אלטרואיסטית מראים שאהבת חינם היא ערך עליון בשבעים מדינות; שכל אדם בריא בנפשו מחפש ייעוד ומשמעות, ונתינה מעניקה משמעות כזו; שהמחסום העיקרי לאהבת חינם גורפת הינו תודעת 'משחק סכום אפס',11 לפיה מה שמקבל האחר הוא תמיד על חשבוננו. במינוחים שלנו, המחסום העיקרי לשלום עולמי מאז הגירוש מגן עדן הינו זוהמת הנחש, המעוררת תודעה זו. האדם נברא במציאות של שפע ואינטימיות – ה' מתהלך בתוך הגן, והאדם ערום ללא בושה. הנחש מכניס איבה ותחרות לעולם (בראשית ג', ה), תודעה המניעה אותנו לחוש מאוימים מצד הבורא וברואיו. לא בכדי נקרא גזע המוח שלנו, המגן עלינו בעזרת תגובות לא רצוניות כגון Fight or Flight, בשם Lizard Brain. בדומה לקליפות הפרי, חלק זה במוח מגן בפני מזיקים שנולדו מתודעת 'משחק סכום אפס'. הוא נולד מתהליך התפתחותי הישרדותי, ולכן איננו רע במהותו – אך הוא מעכב את שלב ההתפתחות הבא של העולם, בהובלה משותפת של ה' והאנושות – עולם שחסד ייבנה (תהלים פ"ט, ג). הכנעת התודעה של 'משחק סכום אפס' תרומם אותנו לעולם שכולו ברכה, שפע ושלום, אם רק נשמע בקולו של ה' במקום הנחש. הדרך היחידה לעשות זאת הינה אהבת חינם, המעודדת שותפות במקום תחרות, ערבות משפחתית הדדית במקום מלחמה בין-שבטית. התוצאה המובטחת בתורה: שפע עד בלי די, קריאת דרור ושלום אין קץ,12 במקום 'בזיעת אפך תאכל לחם', 'על חרבך תחיה', 'ואת אחיך תעבוד'.

לסיכום ראשוני: המפגשים עם דין, חלימה ושכמותם הוכיחו עבורי עד כמה שינוי תודעתי יכול לקטוע את שרשראות שנאת החינם הגוררות אותנו לגלות, מלחמה, רעב ומגפה. מפגשים אלו הדגימו עד כמה אהבת חינם אכן טבועה באנושות, והראו שהיא ויראלית עם קבוע הדבקה אקספוננציאלי, ושהיא מקנה לקיומנו את הייעוד והמשמעות שכולנו מייחלים להם. כיוון שאהבת חינם טבועה בנו, השינוי התודעתי מתאפשר במהירות ובקלות יחסית. לא יכולתי אפילו לדמיין מסקנות כאלה לפני שהתנסיתי בכך אישית ובהתמדה. מתברר שגם בדור ממוקד עצמי, אהבת חינם ויראלית כזאת היא אפשרית, כיוון שיחסים משמעותיים13 ותחושות ייעוד ומשמעות נחוצות לכולנו למימושנו העצמי.

תורת ארץ ישראל ותורת חו"ל

בשבועות תשע"ט הזמנו לביתנו, לסוף שבוע ארוך של תיקון ליל שבועות ושבת, 17 נוצרים מארבע יבשות – כמחציתם מאפריקה, כשליש מהם כמרים רבי השפעה. עבור מרבית הנוצרים הייתה זאת חוויית חג/שבת ראשונה עם יהודים שומרי מצוות. בתחילת המפגש גם הם היו נבוכים, עם מידה של פחד ורוחב לב מעורבים. אך בצאת השבת העידו כולם שהמפגש שינה מהותית את היחס שלהם ליהודים, לברית ישראל, ולתורתנו. בעקבות המפגש הם הגיעו למסקנה שלא די בתמיכה בישראל ('מברכך ברוך'), ובקבלת השראה מ'Start-up Nation'; הם ביקשו ללמוד תורה מיהודים באופן סדיר, ולקבל מתורה זו את כל מה שרלוונטי עבורם כדרך חיים.

המפגש של שבועות תשע"ט הדגים עבורי כיצד תורת ישראל יכולה להפוך למנוע של ברכה ושלום בעולם, באופנים שלא יכולתי לדמיין. ראיתי עד כמה חובה עלינו ללמוד וללמד תורה באופן שיהיה יותר רלוונטי לאומות ולעצמנו. מעבר לזה, הנביא מבשר לנו14 שיבוא יום בו כולנו נדע ללמוד וללמד את דרך ה' – עשות צדקה ומשפט, באופן שמאיר את העולם כולו בנועם ובשלום.

על אופייה של תורת ארץ ישראל אפשר ללמוד מתורתם של בעל הסולם והרב קוק. על פי בעל הסולם, השם 'ישראל' פירושו 'שיש לו רצון ישר-לאל, היינו, שאין לו רצונות של אהבה עצמית, אלא של אהבת הזולת'.15 תכליתו של עם ישראל היא להנחיל תודעה זו לעולם כולו: 'האומה הישראלית נתקנה כמין מעבר, שעל ידיהם יזרמו ניצוצי ההזדככות לכל המין האנושי שבעולם כולו… עד שיתפתחו ויבואו לידי כך, שיוכלו להבין את הנועם ואת השלווה השרויים בגרעין של אהבת זולתו'.16 דברים דומים כתב הרב קוק: 'התכלית האחרונה אינה התגדרות התייחדות הלאומיות בלבדה, כי אם השאיפה לאחד כל באי עולם למשפחה אחת לקרוא כולם בשם ד'… וכשצריך העולם לעבור עניין הלאומיות אל הכללות צריכה להיות גם כן כעין הריסה של הדברים שהושרשו מצד הלאומיות המצומצמת, שיש עמה המגרעות של אהבה פרטית יתרה'.17 מדברים אלו עולה כי ה' עשה אותנו לב לעולם שבו בני האדם מוותרים על האהבה העצמית, ובוחרים מרצונם החופשי לאהוב את הזולת.18 עלינו להיות מודעים לכך שיש מגרעות באהבה הפרטית היתרה שב'לאומיות המצומצמת', שכן היא משקפת את זוהמת הנחש שחובתנו להזדכך ממנה. כדי לממש את הייעוד שלנו כממלכת כהנים, אנחנו נתבעים לרומם את הלאומיות המצומצמת למקום שבו יש אהבת חינם לאנושות כולה.19

יתירה מזו, חובתנו להכיר בשורשם העליון של האומות,20 ובצורך של כולנו להזדכך מזוהמת הנחש שהשתלטה עלינו בראשית דרכינו. מנקודת מבט פנימית מדבר בעל הסולם על ישראל והאומות כשתי בחינות המשולבות בתוך כל אחד מאיתנו: הבחינה הישראלית שבתוכנו כולה אהבה ונתינה חינמית למען אחדות ה' בעולם. בחינה זו מניעה הזדככות רוחנית במין האנושי כולו, שמטרתה להדגים לעיני כל את יתרון 'הנועם והשלווה השרויים בגרעין של אהבת זולתו'. בחינת האומות, לעומת זאת, מחייבת את תורת חו"ל נגועת האהבה העצמית, אותה ירשנו מזוהמת הנחש; אך בחינה זו מוכשרת 'לקבל את התיקון בבת אחת בכל מלואו, על דרך שורשם העליון',21 כשמתברר שאהבת חינם מועילה, מהנה ומבורכת יותר ממה שניתן להשיג בתודעת 'משחק סכום אפס'.

תורת ארץ ישראל איננה יכולה להתקיים תחת שלטונה של זוהמת הנחש. לכן כאשר ישראל נמצאים בגלות יש להם את תורת חו"ל המסייעת להם לשרוד – אך במחיר של פילוג, אותו אנו חווים היום לעתים קרובות. אך אסור שתורת חו"ל, שהשתרשה בנו במשך אלפי שנים, תנציח את תודעת 'משחק סכום אפס' גם בארץ ישראל. תודעה זו לא מתאימה לציון ולמקדש, שתכליתם לפייס ולאחד.22 יש צורך בשינוי תודעתי עמוק כדי לעבור מתורת חו"ל לתורת ארץ ישראל. בגמרא מסופר על תלמידי חכמים שבגולה שצמו ארוכות לפני עלייתם  ארצה – לענ"ד על מנת לעקור את שנאת האומות שבליבם, כדי שיוכלו לטפח את אהבת החינם הדרושה להגשמת ייעודם.

תורת ארץ ישראל של בני ציון בימינו מחייבת תודעת שפע וברכה לעולם כולו, תודעה מכילה ומחברת; השינוי התודעתי שאנו נקראים אליו מחייב לב חזק ופועם, כזה שיכול לפחד ולהתרחב כאחד. תורת ארץ ישראל איננה יכולה להתקיים ולהתפתח ללא אהבת חינם לעולם כולו.

 

גאולה ושינוי תודעתי

יוצא אפוא שהמפתח לגאולת הבריאה הוא שינוי תודעתי. עלינו להאמין, להפנים ולהדגים שגרעין משמעותי של אהבת הזולת הוא מועיל, מבורך ועוצמתי יותר מאהבה עצמית.

שינוי תודעתי כזה הוא מאתגר ביותר. באופן אישי, לקח לי ולחבריי שנים לעכל ולהפנים את תפיסת עולמו של בעל הסולם אודות הפיכת הרצון לקבל לצינור השפעה בכל המעגלים שלנו, החל מהמעגלים הכי אינטימיים של זוגיות ומשפחה, ועד למעגלי הקהילה. כשהסוכנות היהודית ביקשה לעשות ביישוב שלנו פיילוט לקליטת עלייה קהילתית, הרמנו את הכפפה. לפתע הגיח דין, ועינינו נפתחו לאפשרות שיש לנו אחריות גם מעבר לגבולות מדינת ישראל והשבים אליה.

על מנת שתהיה רלוונטית לדורות שחיו בתודעת 'משחק סכום אפס', חז"ל הגבילו את מצוות 'ואהבתם את הגר' לגרי צדק המצטרפים לעם ישראל. אך פשט ההנמקה של 'כי גרים הייתם בארץ מצרים' מעיד על כך ש-26 מצוות הגר (גימטריה הוי"ה) נועדו לכל בן אומה שמבקש להצטופף בצילה של שכינה – בקרב כהניו. גם יחזקאל מבשר זאת, בהקצאת קרקעות לגרים בנחלות השבטיות, ונבואת ישעיהו לפיה 'גם מהם אקח לכהנים ללויים אמר ה" (ישעיהו ס"ו, כא) נאמרה במפורש על הגויים, ונפסקה להלכה ברמב"ם בסוף הלכות שמיטה ויובל.

השורש העליון של אהבת חינם טבוע בכל אדם, כי בצלם אלוקים ברא את כולנו. שורשה של אהבת הזולת הוא באהבת ה' המצויה בכל אדם; אדם מוצא חן בעינינו כשצלמו מתגלה.23 אכן, יש קשר מהותי בין אהבת חינם למקדש, שבו מצווה כל זכר להיראות לפני ה' שלוש פעמים בשנה – דהיינו שצלמו ייראה לעיני כל. לעומת זאת, שנאת חינם פירושה העלמת צלמו של הזולת – ואז אין ערך למקדש. אהבת חינם מחדשת את חיוניותו של המקדש כמפגש בין כל המבקשים לגלות את הצלם האלוקי שבתוכם.

יש כיום הסכמה רחבה לגבי הצורך בשינוי תודעתי. במפגש שהתקיים לאחרונה, בו השתתפה נציגות נכבדה ביותר של רבנים, הוסכם שישראל חייבת להשתחרר מתודעת ההישרדות )שמקורה בתודעת 'משחק סכום אפס'(, ולהתחיל לחשוב על תכליתנו בעולם כממלכת כהנים – כאור גויים.24 הנשירה הגדולה של  בוגרי החינוך הממלכתי דתי ממחישה את הצורך הקיומי בשינוי תודעתי. הדור הנוכחי איננו מסתפק בזהות לאומית צרה; הוא מחפש זהות שתאפשר חיבור לעולם כולו, משמעות עם אופקים רחבים. תודעה הישרדותית לא יכולה לספק את הסחורה הזו.

השינוי התודעתי שמתפשט באומות הוא אדיר – לאחרונה רואים גם ניצנים שלו בעולם המוסלמי. ישנה התרחקות ממוסדות דת מחד, והשתוקקות לחיבור ישיר לאלוקי ישראל מאידך. מתעורר רצון לשותפות בהגשמת נבואות נביאינו לצד נביאיהם. ההזדככות היא בלתי נמנעת אך היא חייבת להיות רצונית, בקצב הטבעי לכל אחד. לא נטישה של עצי החיים שטיפחו מאות ואלפי שנים, אלא הזדככות הדרגתית שלהם.

תהליך ההזדככות ההדדית מחייב את כולנו. גם אם איננו פועלים בממשק ישיר עם האומות, חובה על כולנו ללמוד וללמד את תורת ארץ ישראל המזוקקת והמנעמת ולחיות על פיה, כי כולנו על הבמה וכולנו מייצגים את ערכי ה' ואת אהבת ה' בעולם. מעבר לכך, כשלומדים תורה ביחד בהצנע לכת, הצורך בבלעדיות וב'בנך יחידך אשר אהבת' הולך ופוחת באופן הדדי. זוהמת הנחש יוצרת קונפליקטים מדומים שנתפסים כקיומיים לכל צד; הזדככות משותפת ממנה משחררת מחרדות קיומיות, ומאפשרות לגלות עד כמה עצי החיים הטמונים בנו מסוגלים להתנגן ולהאיר ביחד, כמשפחה אהובה בפני המקום. פתאום מגלים שאין צורך קיומי בעליונות ובלעדיות, שצורך זה פוגע ביכולת להשתלב במתווה הנבואי לשפע אלוקי כלל עולמי. במקום בנך יחידך יש משפחה אוהבת עם ערבות הדדית, מבלי לטשטש את ייחודו של כל בן משפחה וכל תת-משפחה. במקום ברכה אחת יש ברכה מיוחדת לכל אחד; במקום מתווה בלעדי לגאולה בלעדית, יש מתווה משותף לגאולה משותפת של האנושות כולה.

 

תוכנית מעשית להפצת מקל נעם בעולם

בשנים האחרונות, כאשר חשנו בשלים יותר, התגבשה אצלנו בארגון eNoam25 מתכונת ובמה (פלטפורמה) וירטואלית שמטרתה לאפשר, לשתף ולעודד קבוצות המבקשות לחולל שינוי תודעתי כזה בעולם. פתחנו בטיפוח שיתוף פעולה מעשי, מהנה, מתמשך ומתפשט בין יהודים ונוצרים ובין ישראל והתפוצות, בתיקון העולם על פי התנ"ך המשותף לכולנו. המתכונת כוללת ארבעה מרחבי עבודה משותפים, בדגש על היחד (Together):

  • לימוד תורת ה' ביחד (Study Together) – במהלך עשר השנים האחרונות נפגשנו כחמש מאות פעמים, ובכל מפגש זכינו ל–'מה נמלצו (נמתקו) לחכי אמרתך מדבש לפי' (תהלים קי"ט, קג). על מנת להרחיב את מעגל המשתתפים, נקיים בקרוב סדרות לימוד מוקלטות עם פורומים למשוב ולשיח מתמשך.
  • התנדבות חברתית ביחד (Serve Together) – עם דגש ראשוני על סיוע לעלייה והתנדבות בעמותת 'עושים טוב',26 בידי קבוצות מעורבות של ישראלים ובני אומות, בארץ ובתפוצות, בשותפות. בהמשך אנו מתכננים להתקדם לפרויקטים משותפים סביב השמיטה ואפריקה.27
  • הליכה במסילות התנ"ך ביחד (Scout/Walk/Tour Together) – פיתחנו אפליקציה שמאפשרת למשתתפים בארץ ובחו"ל לטייל יחד במרחבי ארץ ישראל, תוך ביצוע משימות עומק – מעין 'מחפשים את המטמון'. בהמשך נוסיף גם מציאות וירטואלית (VR) ורבודה (AR), ליצירת grid של אתרי מורשת עם תכנים שיאפשרו למשתתפים בישראל, בתפוצות ובאומות לחוות יחד את ארץ ישראל וצפונותיה.
  • שירה ביחד (Sing Together) – קיימנו מפגשי שירה משותפים בישראל ובתפוצות, כולל גם מפגשי הלל בבית הכנסת בחג, כהכנה לקראת 'ביתי בית תפילה ייקרא לכל העמים'. גם פעילות זו תתקיים בעתיד במציאות וירטואלית ורבודה.

הקו מנחה בכל הפעילויות הוא 'הגיד לך אדם מה טוב ומה ה' דורש ממך, כי אם עשות משפט ואהבת חסד והצנע לכת עם אלוהיך' (מיכה ח', ו). ה' הטוב דורש שנצניע את פן הא-ל הפרטי שלנו כעם.28 כך גם ב'שמע ישראל ה' אלקינו ה' אחד' – ה' הוא הא-ל הפרטי שלנו, וגם ה' המאחד את האנושות כולה.

מאות המשתתפים בפעילויות אלה חוו עד כמה הלימוד המשותף איחד בינינו במקום להפריד, ואף עורר בנו אהבת חינם מתוך מציאת החן שבאחר. כיצד 'הצנע לכת עם אלוקיך' איפשר לנו להתמקד בגילוי פני ה' בעולם, המתבטא בכל אחד מהמשתתפים. משתתפים ותיקים מצאו שהמתכונת מאפשרת להם לברר את יחסיהם עם ה' בנוכחות כהן עברי, כשכל צד נזהר ב'ארור מסיג גבול רעהו'.

יש כמובן גם נוצרים שעושים את כל הנ"ל למען מתווה גאולה משלהם, שאיננו תואם את שלנו. אך לעתים קרובות מצאנו שדי במפגש נועם אמיתי ומעמיק אחד כדי להטותם לדרך ישרה של שותפות במתווה שלנו. מטרת המתכונת והבמה שלנו היא לאפשר מפגשים משמעותיים ומגוונים באופן נגיש ושוטף לכולם, לאפשר לכל בן אומות לאתר את אופי המפגשים המתאים לו, ולסייע לו במציאת דרכו במסעו האישי.

מבט מסכם

סגר הקורונה שהוטל השנה בסוכות מנע מהאומות להגיע למצעד בירושלים, אז פרסנו סוכת שלום וירטואלית והזמנו חברים למפגש מקוון. היה זה מפגש לימוד פומבי ראשון עבורנו, והשתתפו בו כשישים יהודים ונוצרים – כמחציתם פנים חדשות. 'מדוע באתם'? שאלנו, והתשובות היו מאלפות – מוזמנים לצפות.

ברכות קריאת שמע שלנו פותחות ב'אור חדש על ציון תאיר', ולאחר מכן 'אהבה רבה אהבתנו', 'ה' אלוקינו, ה' אחד', 'גאל ישראל', ובערב גם 'ופרוס עלינו סוכת שלומך'. דומני שיש כאן מתווה ברור: ציפייה לאור חדש, המעוררת אהבה מדבקת שהופכת את ה-ה' הפרטי שלנו לה' שמאחד את כולם. פעמיים ביום אנו משננים שה' אוהב אותנו, ואנו נקראים להדדיות: לאהוב את ה' בכל לבבנו, נפשנו ומאודנו. והתוצאה המובטחת: גאולה ופריסת שלום לכל מי שנכנס יחד לסוכתו. אבי ז"ל לימד שאת המסר העיקרי צריך לחפש במרכזו של הספר. מכאן שהסיפור של ברכות קריאת שמע מתחיל ונגמר באהבת חינם – אהבתו החינמית של ה' אלינו מחייבת אהבה הדדית כלפיו וכלפי כל אדם שמאיר בצלמו.

מקדמת דנא האומות כולן מוזמנות להיכנס לאותה סוכת שלום, ומספרם היום הולך וגדל. מידי סוכות אנו אוגדים יחד את ארבעת המינים כאות למחויבות שלנו להתאחד כאיש אחד בלב אחד בשמחה – ללא תלות בטעם או בריח. לכל אורך החג אנחנו מנענעים את הביחד הזה לכל הרוחות, השמיימה וארצה – אולי רמז לכך שיצירת הביחד הזה והפצתו מחייבות נענוע רציני של כולנו. אנו סובבים מזבח להורדת חומות, כי ה' מצמיח ישועה – דהיינו התהליך הנ"ל אמור להיות אורגני והדרגתי. הנביא מתאר את החזון הזה בשם ה' צבאות, כי הרצון להשתלב חייב להיות המוני.

הניסוי של eNoam לימד אותי שמתווה כזה הוא אפשרי – אם רק נאמין בו ובעצמנו, אם רק נפנים שתמצית ספר תולדות אדם הוא ש'ביום ברא אלהים אדם, בדמות אלהים עשה אותו' (בראשית ה', א), שזה אכן כלל גדול יותר מאהבת הרע, כי הוא מבטא את אמונת הבורא בשאיפת האנושות כולה לגלות ולטפח את הדמות האלוקית האוהבת שנטע בתוכו. מסתבר שאכן אין הדבר תלוי אלא בי.

חווינו בפועל כיצד כל אחד מאיתנו יכול לגלות את עומקה ורוחבה של אהבת החינם הטמון בו. אמנם המלאכה מרובה ולא עלינו המלאכה לגמור – אך איננו בני חורין להיבטל ממנה. בשנה הקרובה eNoam מתכננת  להתמקד בטיפוח תכניות בין-מגזריות של התנדבות, טיול ושירה בבתי ספר מקומיים בישראל. תוכניות המשך יאפשרו למעוניינים לשתף פעולה גם עם בתי ספר יהודים בתפוצות, ועם בתי ספר מן האומות בארץ ובעולם. מטרת הפלטפורמה של eNoam היא לאפשר לכל אחד לתרום לתהליך במרחב שמתאים לו.

במהלך הניסוי חשתי עד כמה ההקרבה למען האחר הפכה להיות בחירית, רצונית ושמחה יותר, ככל שאהבת החינם העמיקה והפכה לחלק מהזהות שלנו. כל כוחות הנפש התחילו להתגייס למען האחווה המשפחתית המתפשטת והשותפות המעמיקה עם ה'. מצוות רבות קיבלו לפתע ממדים נוספים, מתוך בחירה רצונית. מצוות התורה הפכו לפתע למלאכת מחשבת לקיום ייעודנו כממלכת כהנים לעולם כולו – מתכונת נפלאה למימוש העצמי הפנימי שלנו, כל אחד בדרכו המיוחדת.

לפי הראי"ה קוק, כאמור, מגמת ישראל והמקדש היא 'לאחד כל באי עולם למשפחה אחת'. הניסוי הדגים לנו עד כמה הייעוד של ממלכת כהנים וגוי קדוש הוא רלוונטי ואפשרי. כשאומות העולם מתעניינות במצוות שאנחנו מקיימים, מעשים שאנחנו רגילים בהם מקבלים לפתע משמעויות נוספות עם ממד של קדושה. למדנו שכל אחד יכול לרכוש מידה של אהבת חינם בהקשרים המתאימים לו. ראינו עד כמה אהבת חינם היא חיונית לבניין המקדש וגאולת האדם. הבאנו לעיל מחקרים מדעיים שהסיקו שאהבת חינם היא בשורשנו הטבעי, וככל שנרחיב ונעמיק אותה כך נשמח, נשגשג ונאריך ימים על אדמתנו. רק השינוי התודעתי חסר – תקוותי שהתוכנית המעשית תאפשר לכולנו להתנסות ולהשתכנע.

נסכם בברכה המסכמת של התפילה שלנו, ברכת השלום: 'שים שלום… עלינו ועל כל ישראל עמך. ברכנו אבינו כולנו כאחד באור פניך. כי באור פניך נתת לנו תורת חיים ואהבת חסד וצדקה וברכה ורחמים וחיים ולשלום'. בברכה זו רואים כיצד מעגלי המשפחתיות מתרחבים והולכים, כשהכוח המניע הוא אור פניו של ה'. מתחילים באהבת חסד, והיא מוליכה אל 'כולנו כאחד באור פניך'. מרחב האחריות שלנו מתחיל אמנם בתוך המשפחה הגרעינית, אך גם שם יש אזכור תמידי של יחסי האהבה והערבות לגרים שבקרבנו. ומעבר לכך, בערב מתן תורה הקב"ה מסמן לנו מטרה ברורה: 'ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש'. מעגלי המשפחתיות שלנו חייבים להכיל לבסוף את העולם כולו. 'אלה הדברים אשר תדבר אל בני ישראל'.

1 תגובות

    תמר יהודה כהן

    17 בנובמבר 2020 ,12:20

    תודה יאיר. החכמתי והתעוררתי.
    ואוו, איזו השקעה!!! ואילו פירות מתוקים ומופלאים.
    מבקשת לקחת חלק באהבת החינם, ובפעילות של eNoan. יישר כח גדול לך ולדין על התחלות שיש להן המשך וצמיחה והצמחה.

כתוב תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

תגובות פייסבוק
lampicon

מאמרים נוספים בנושא

article
הארות ורחמים במציאות נסדקת

הרב יאיר דרייפוס •

6 דק' קריאה

מחשבות על התחושות הסותרות שמעלים הימים האלו - בין ההארה השבתית לבין חרדת הבידוד והמגפה.

article
'שם ישראל': לקראת מפגש מחודש עם יהדות התפוצות

איתן אברמוביץ •

10 דק' קריאה

קריאה לחשיבה מחודשת על המכנה המשותף העומד בבסיס המפגש עם היהדות הליברלית.

article
בין גילוי לכיסוי

אודי (יהודה) דבורקין •

15 דק' קריאה

על הפער האמיתי בין העולם הדתי-לאומי בישראל לעולם הדתי-ליברלי מעבר לים, ועל הסיכויים והסיכונים שבמפגש בין הזרמים.