נושאים

מחשבות על התחושות הסותרות שמעלים הימים האלו - בין ההארה השבתית לבין חרדת הבידוד והמגפה.

על התפילות הנולדות מתוך ההסתגרות בבית, ועל התפילה נוכח הקיר, שגם מפריד אותנו מהעולם וגם קושר אותנו אליו.

הקורונה דוחקת אותנו אל קיום בזמן הווה, שמה שקדם לו נשכח מאחוריו, ועתידו לוט בערפל. כיצד נפתחים להווה של המגפה?

מגפת הקורונה ערערה את תחושת הביטחון שלנו בעולם. האם נדע להביט דרך הסדק, ולראות את מה שנסתר מעינינו עד כה?

שני הרהורים קצרים על העולם והאדם, מבעד לוירוס ולמסכות המגן: על היותנו בני העולם, ועל המאבק להצלת הזקנים.

על אופייה של השפה הדתית שתובעים מאיתנו הימים האלו: בין הפאתוס התנ"כי לצמצום של הבית והגוף.