גם באחרית הימים נצטרך חוש הומור: שיחה עם צביה מרגליות - צירופים חדשים

גם באחרית הימים נצטרך חוש הומור: שיחה עם צביה מרגליות

איתן אברמוביץ

י״ח בסיון ה׳תשפ״ו
זמן קריאה : 38 דקות

פרק שלישי בעונה הרביעית של הפודקאסט, המלווה את אסופת המאמרים 'יכוון את לבו: הרחבת הדמיון המקדשי'.

 

צביה מרגליות רצתה לכתוב אוטופיה – אבל יצאה לה דיסטופיה. בסיפור שכתבה בית המקדש הוא לא הסוף הטוב של ההיסטוריה אלא עוד שלב בדרך; גם הוא יהיה עלוב ונשגב בו זמנית, כי ככה זה בני אדם. בשיחה דיברנו על בית מקדש שיוקם כיוזמה חילונית-ליברלית (כמו מדינת ישראל), על המקום של אכילה בכלל ושל בשר בפרט בחיים הדתיים, ועל הבעיה עם חלומות שמתגשמים.

0 תגובות

כתוב תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

תגובות פייסבוק
lampicon

מאמרים נוספים בנושא

article
להקריב את הכבשה או לצייר אותה: שיחה עם אלעד נבו

איתן אברמוביץ •

43 דק' קריאה

פרק שני בעונה הרביעית של הפודקאסט, המלווה את אסופת המאמרים 'יכוון את לבו: הרחבת הדמיון המקדשי'.

article
מקדש שלישי

צביה מרגליות •

15 דק' קריאה

סיפור עתידני על קורבן, אשמה וכפרה. מתוך האסופה 'יכוון את לבו: הרחבת הדמיון המקדשי'.

article
יכוון את ליבו: הרחבת הדמיון המקדשי

איתן אברמוביץ •

דק' קריאה

מהו מקדש? מה התפקיד שלו ומה עושים בו? אסופת מאמרים המציעה מחשבות חדשות על שאלות היסוד של המקדש.