טכנולוגיה וחיים דתיים: מאמר פתיחה

איתן אברמוביץ

י׳ בתמוז ה׳תשפ״א
זמן קריאה : 5 דקות

סקירת ההרצאות והמאמרים הכלולים בגיליון זה.

'

מה עשויה להיות זיקתו של המעמד החדש של עובדי תעשיות ההיי־טק ויזמיהן לדת? האם חלק ממנו יהפוך לדתי? ואיזו צורה של דתיות ילבש? התשובה המזומנת מראש לשאלה זו היא שדווקא הקלות הבלתי נסבלת של הקיום בעידן הטכנולוגי עשויה להביא לידי שיבה אל הדתיות; שיבה אל האינטימיות של הבית והשורשים בעקבות הניכור והניתוק של עולם מתוכנת ומרושת.

אני מסתייג מהניתוח הזה; ראשית, דתיות מעין זו, המונעת מתחושות של פחד ואובדן ערכים אינה מעניינת אותי. שנית, אני חושב שהצגתה מחמיצה את החידוש הדתי והמיסטי הטמון בסייבר ספייס המטריקסי. זהו חידוש שמי יודע אם בעקבותיו לא יתגלה שהעולם הווירטואלי עצמו יכול להצמיח עבודה ספיריטואלית גבוהה…

הרב שג"ר, הגאולה של הפוסטמודרני: על המשיח של המטריקס, שארית האמונה

 

בשנים שחלפו מאז כתב הרב שג"ר את הדברים הללו, הדיונים על הסרט 'מטריקס' אמנם יצאו מהאופנה – אך השאלה שהוא הציב דווקא הפכה הרבה יותר דחופה ונוכחת. הנוכחות ההולכת וגוברת של התקשורת והמרחבים הוירטואליים בחיינו, שלל האלגוריתמים המתחקים אחר פעולותינו ומנהלים אותן, ההתפתחות המואצת של הבינה המלאכותית, הפיתוחים המופלאים בתחומי הביו-רפואה – כל אלו מעוררים מגוון של שאלות פילוסופיות ותיאולוגיות שהיו עד לא מזמן נחלתם של העתידנות והמדע הבדיוני. ברחבי העולם מתנהל שיח ער על שאלות אלו, אך השיח היהודי מתמצה לרוב בדיונים הלכתיים צרים שבקושי מגרדים את פני השטח של המהפכות שלפתחנו.

גיליון זה של 'צירופים חדשים' מציע כיווני מחשבה ראשוניים לשיח דתי-יהודי על הטכנולוגיות החדשות, שיח שביסודו עומדות שתי האפשרויות שהציב הרב שג"ר: האם טכנולוגיות אלו הם כוח מחלן המשטיח את הקיום האנושי ומסכן אותו, ולכן על הדת להתקומם כנגדו ולהציע אלטרנטיבה, או שמא מדובר דווקא במהפכה דתית-רוחנית באופייה, הפותחת אופציות דתיות חדשות?

המאמרים וההרצאות שאנו מציעים לעיונכם משיבים תשובות שונות לשאלה זו, באמצעות עיסוק בפנים השונים של הטכנולוגיה שכבר כאן או שעומדת אחר כותלנו. להלן מובאת סקירה קצרה של תכני הגיליון ושל מגוון הכיוונים העולים בו. נפתח בהרצאות שניתנו במסגרת הסמינר, ולאחר מכן נעבור למאמרים שנכתבו בעקבותיו.

 

הרצאת הפתיחה של ד"ר כרמל ווייסמן, החוקרת המרכזית בארץ בתחום זה, סוקרת את הדיון הכפול על הזיקה שבין טכנולוגיה לדת: השפעתה של הטכנולוגיה על החיים הדתיים, והממד הדתי של הטכנולוגיה עצמה. כרמל נעה בין פולחנים וירטואליים לדתות אינטרנטיות חדשות, ומשרטטת מפת דרכים לשדה המגוון שבין דתיות טכנולוגית לטכנולוגיה דתית.

גם ד"ר איתן אלירם מציע מבוא מקיף למגוון החידושים הטכנולוגיים העומדים בפנינו, ולשאלות שהן מעלות בפני העולם הדתי. כיזם העוסק בטכנולוגיה מצד אחד, וכהורה ומחנך מצד שני, קורא איתן ליצירת בית מדרש שיעסוק בדיונים הבוערים העומדים על הפרק, ויציע חשיבה יהודית-ציונית הנטועה במסורת ופתוחה אל העתיד.

פרופ' מנחם בלונדהיים מצביע בהרצאתו על התקשורת כתחום המרכזי שבו משפיעות הטכנולוגיות החדשות על חיי היומיום שלנו, ועוסק בזיקה שבין החידושים בתחום זה לבין העולם הדתי: האופן שבו טכנולוגיות התקשורת מעצבות את החשיבה על העולם הדתי, טובעות מטפורות דתיות חדשות, ואף יוצרות חוויה דתית מסוג חדש.

הרב מואיז נבון בוחן בהרצאתו את הדיון המתפתח על האתיקה של הבינה המלאכותית. אם בעבר חשבנו על מותר האדם מתוך השוואה לבעלי החיים, הרי שהיום יש לנו מתחרים חדשים המאתגרים את תחושת הייחודיות שלנו. הרב נבון סוקר את הגישות המרכזיות בדיון על המעמד המוסרי של הבינה המלאכותית, ואת התרומה הפוטנציאלית של האתיקה היהודית לדיון זה.

הרב שלמה דוב רוזן מתחיל את הדיון שלו מההתמודדות המעשית של קהילה בימי סגר הקורונה – האם יש ערך לתפילה במניין המתקיימת דרך הזום, ועוסק מתוך כך בשאלות יסודיות על היחס שבין המרחב הוירטואלי לעולם הדתי: האם מפגש וירטואלי יכול ליצור השראת שכינה? מהו תפקידם של המרחב הפיזי ושל הקירבה הגופנית, והאם ראיית הפנים דרך המסך יכולה להחליף אותם בשעת הצורך?

להרצאות אלו, שהתקיימו במסגרת הסמינר, הצטרפו לאחר מכן הקלטה ותמלול של פרק מתוך הפודקאסט 'המצב הפוסט אנושי'. בפרק זה משוחים כרמל ווייסמן ויותם יזרעאלי, שניים ממשתתפי הסמינר, על האפשרות לפתח תיאולוגיה של הטכנולוגיה על בסיס עולמות המחשבה והמיתוס של המסורת היהודית. הגולם, הדיבר השני, קין והנחש מקבלים במהלך השיחה רלוונטיות מחודשת, ומציבים כיווני מחשבה מרתקים על האתגרים שמזמנים לנו המציאות הווירטואלית והיחסים עם בינות מלאכותיות.

 

אלו ההרצאות שהניעו את התהליך. מכאן נסקור את המאמרים שנכתבו בעקבותיהן.

קובי פישר עוסק ב'הבהוב המציאות בתוך המדומה', כלשונו של אבות ישורון – באופן שבו המרחב הוירטואלי מאתגר את ההבחנה בין הדמיה לממשות. קובי טוען כי בסיטואציה הנוכחית הטשטוש של הבחנה זו מהווה סכנה אתית וקיומית, ומציע כי המאבק של היהדות באלילות צריך להתבטא היום בהחדרת הממשות החיצונית לתוך המרחב הוירטואלי.

במאמר קצר וקולע מציעה כרמל ווייסמן עמדה הפוכה: היא מתארת את ההתרחשות הדתית המתקיימת במרחב הווירטואלי, ומציעה את ההמשגה הרשת כ'מרחב שלישי' המתקיים בתווך שבין החומר לרוח ובין הקודש לחול, ופותח אופציות חדשות לחיים דתיים המבקשות את אמוננו.

פרופ' עמית רפאל צורן מציע מניפסט מקיף ויסודי הקורא ל'שמאניזם דיגיטלי': הוא קורא להעביר אל המרחב הוירטואלי פרקטיקות מסורתיות היוצרות יחסים אינטימיים בין האדם לסביבתו, כדי ליצור ממשק משמעותי ואחראי יותר בין האדם לטכנולוגיה. עמית משלב בין כתיבה אישית לסקירה של מחקרים על האופן שבו התודעה מעצבת את העולם, וממחיש את הכיוון שהוא מציע במגוון של יישומים מעשיים.

מכיוון אחר, גם ישראל (רולי) בלפר עוסק בזיקות חדשות בין טכנולוגיה למיסטיקה: במאמר יסודי ומעמיק הוא מתאר את השפה המדעית החדשה הרואה את היקום כאינפורמציה ולא כחומר, וקושר אותה לתפיסות קבליות וחסידיות על העולם הנברא מאותיות. נספח מדעי המצורף למאמר מסייע בהכרת הרקע המדעי לדיון.

גלעד בארי חוזר לסיפורים שבתחילת ספר בראשית, כדי לשאול על היחס שבין התפתחות טכנולוגית להתפתחות מוסרית. גלעד טוען כי כדי שהטכנולוגיה תוכל לממש את ההבטחה המשיחית המיוחסת לה, יש לפתח במקביל את התשתיות היסודיות של בני האדם המשתמשים בה.

מאמרו של איל קליין חוזר אל הפרספקטיבה התקשורתית שהציע פרופ' בלונדהיים, ובוחן את האופן שבו משפיעה הנוכחות של הרשת על התפתחות ה'אני'. אם הדיאלוג עם סביבתנו עומד ביסודה של התפיסה העצמית שלנו, כיצד משפיעה עליו החשיפה היומיומית למרחב האינסופי של האינטרנט? איל מתאר כמה השלכות בעייתיות של חשיפה זו, וטוען כי העמידה הדתית של האדם מול אלוהיו יכולה להציע להן מזור.

אוריאל שכטר מתמקד באופן שבו הרשת מתפקדת לא רק במציאות אלא גם כמטאפורה, כצורת חשיבה המיושמת בתחומים שונים. הוא מציג את היתרונות והחסרונות של השימוש במטאפורת הרשת, וטוען כי יש לאזן אותה עם המטאפורה המנוגדת של העץ, המתאימה יותר לשילוב של הרשת בעולם של מוסדות מסורתיים.

גם נתנאל הנסל חוזר אל העבר כדי להבין את ההווה, וסוקר את החשש האנושי היסודי מפני הספירה ואת הסכנות המיוחסות לה. נתנאל מציע כי בעולם רווי אלגוריתמים ומעקב, מושגים כמו עין הרע מקבלים משמעות מחודשת; ועם זאת, אפשר גם למצוא בספירה ממד חיובי המעניק לנספר קיום וממשות.

אלעד קפלן בוחן מקרה מבחן ייחודי של המפגש בין דת וטכנולוגיה – השימוש במחשבים כדי לחשוף את הצפנים הגנוזים בתורה. אלעד בוחן את השיח סביב הטכניקה הפרשנית החדשה הזו, שפתחה רבדים חדשים בהבנת הטקסט המקראי, ולצד זאת גם העניקה לגיטימציה למחשבים כמדיום לסוג חדש של התגלות.

המאמר שלי חוזר אל הדיכוטומיה שבבסיס הדיון, ומשרטט שני כיווני מחשבה יסודיים בשיח הדתי על הטכנולוגיה: דתיות הנאחזת במקור ודוחה את התיווך וההדמיה הוירטואליים, לעומת דתיות שדווקא מזהה בהם את המרחב הדתי האותנטי, המקום שמעבר למקום.

עד כאן לעת עתה – מאמרים נוספים יצטרפו בעזרת ה' בהמשך. מוזמנים לקרוא, להגיב, ולהמשיך את השיח לצירופים חדשים שלא שיערו אבותינו.

תגיות:

0 תגובות

כתוב תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

תגובות פייסבוק
lampicon

מאמרים נוספים בנושא

article
'איה מקום כבודו': גילוי שכינה בעולמות וירטואליים

שלמה דוב רוזן •

90 דק' קריאה

האם שייך לדבר על השראת שכינה במפגש המתקיים במרחב וירטואלי? התבוננות מחודשת על מושג המקום בהקשרים הלכתיים ומחשבתיים, לאחר שנה של קורונה.

article
הזדמנויות מרתקות ליהודי ליניארי בעולם אקספוננציאלי

איתן אלירם •

100 דק' קריאה

מהם האופקים שפותחת ההתקדמות המואצת של הטכנולוגיה בפני הקיום האנושי, ומה מקומה של היהדות בשיח על הנושא? על הצורך בבית מדרש שיעסוק במהפכות שאנו עומדים בפניהן.

article
לאלוהים לחץ כאן: דת בעידן הדיגיטלי והטכנולוגיה כדת מודרנית

כרמל ווייסמן •

75 דק' קריאה

מה מתרחש במפגש שבין הטכנולוגיות החדשות לעולם הדתי? על השפעתה של הטכנולוגיה על הדת, ועל הממד הדתי של הטכנולוגיה.