אורבניות דתית ודתיות אורבנית: מאמר פתיחה

איך מעצבים החיים בעיר את הקיום הדתי? האם יש קדושה עירונית? מאמר פתיחה לגיליון על אורבניות דתית ודתיות אורבנית.

איתן אברמוביץ

רוב הציבור הדתי חי בערים, אבל השפה הדתית על העיר היא דלה ומיושנת. במעט שנכתב על העיר מנקודת מבט דתית היא מוצגת כסמל של החילון המודרני: העיר מזוהה עם אינדיבידואליזם וניכור, עם אובדן הקהילתיות והזיקה למסורת, עם ניתוק מהטבע ומהחיבור אל הבריאה. העיר היא מגדל בבל, היא עירו של קין הנע ונד בארץ, היא העיר ממנה צריך משה לצאת כדי לשאת כפיו אל השמים; היא מוצבת כניגוד מוחלט למאפיינים היסודיים של הקיום הדתי האידיאלי.

ועם זאת, רוב הציבור הדתי חי בערים, וגם אורח חייהם של אלו שחיים ביישובים קרוב יותר לאורח החיים העירוני מאשר לזה של הכפר הנוסטלגי הנטוע בטבע. ההתנגדות לעיר או ההתכחשות אליה משקפות מעין תמונה דמיונית, תודעה כוזבת המנותקת מהקיום הממשי. האם אפשר לחשוב על החיים הדתיים בעיר בצורה אחרת? איך מעצבים החיים בעיר את הקיום הדתי – את השבת, את הקהילה, את התפילה? האם ישנה קדושה עירונית? והאם יש לשפה הדתית מה לתרום לשיח על התכנון העירוני?

עם השאלות האלו יצא לדרך הסמינר של 'צירופים חדשים' על אורבניות דתית ודתיות אורבנית. חבורה של אדריכלים, מתכננים וחובבי ערים התכנסה לסדרה של מפגשי לימוד ודיון, ובעקבותיהם נכתבו המאמרים המתפרסמים בגיליון זה. הפרויקט של 'צירופים חדשים', המבקש ליצור שפה דתית חדשה, מכוון במקרה הזה ליצירת שיח חדש על העיר – המטרה היא לפתוח כיווני מחשבה ראשוניים על הזיקות שבין המקורות התורניים והקיום הדתי לבין החיים העירוניים. המאמרים המתפרסמים בגיליון זה עוסקים בשבת העירונית, בחוויית השוטטות, בעבודת ה' הייחודית לעיר, בעיצוב המרחב העירוני, ועוד. הם מציעים מגוון של נקודות מבט על הנושא, ומזמינים לחשיבה נוספת בנושא, ולפיתוח והעמקה של החיים הדתיים בעיר.

מאמרו של הרב דני גונטמכר, המבקש 'להזמין את הבורא לעיר', הוא פרק מתוך ספר שלם בנושא שטרם ראה אור. הרב דני עוסק באפשרות להתפלל מתוך העיר, ונעזר בניתוח של ציורים כדי להציע שורה של התבוננויות על נוכחות השכינה בעיר.

הרב אביע"ד סנדרס מציע 'מבוא לעבודת השם עירונית': הוא עוסק בשורה של סוגיות המבטאות פנים שונים של הקיום העירוני – המגוון האנושי, היחס לרכוש ולזמן, והעיצוב של לימוד התורה, ומתאר באמצעותן את הפוטנציאל הקיים בעיר למפגש עם אלוקים דווקא דרך הריבוי והזרות.

הודיה סמט הר שפי ונעמה סדן מציעות מבט על העיר המתחיל בסיפור קין ומסתיים בהגותם של עמנואל לוינס ושלום רוזנברג, שעסקו במעמדה של העיר לאחר המשבר של מלחמת העולם השנייה. באמצעות שילוב של כתיבה מחקרית וכתיבה סיפורית-מדרשית, מתארות הודיה ונעמה את הקיום העירוני כשילוב פרדוקסלי בין קבע לנוודות, שילוב המניע להתחדשות ולמפגש עם הפנים האנושיות והאלוקיות.

בנימין זינגר מציע 'ניסיון ראשוני בתיאולוגיה אורבנית': מבט על העבודה הדתית שמזמנת העיר דווקא מתוך היותה מקום אנושי לחלוטין. העיר מנתקת אותנו מהטבע ומפנה אותנו אל המפגש האנושי; באמצעות עיון בכתביהם של הוגים ומשוטטים מתאר בנימין את האופק הדתי הצומח מתוך מצב זה.

השוטטות עומדת גם במרכזו של המאמר שלי, היוצא מן הניגוד שבין היישוב הקהילתי לבין העיר הגדולה, ומבקש לתאר את הקיום הדתי הנוצר מתוך התנועה ביניהם. תיאורים של חווית השוטטות בעיר משתלבים במגוון של מקורות המתכתבים אתם, ומבקשים לצייר את האופציה הדתית העולה מתוך ההתבוננות בעיר, ההליכה ברחובותיה, והשיבה ממנה הביתה.

אריאל חנוך, לעומת זאת, מחליף את השוטטות ב'הרפתקה העירונית' – תנועה עממית ופעילה יותר, אותה הוא מתאר באמצעות קריאה יצירתית ועשירה במופעים השונים של העיר במגילת שיר השירים. המבט על שיר השירים מנקודת המבט האורבנית חושף במגילה פנים חדשות, ומעלה מגוון של תובנות על העיר כמגרש משחקים עשיר ומלא הפתעות.

אביעד כהן עוסק גם הוא בהליכה ברחובות העיר, אך מנקודת מבט אחרת. אחד ממאפייניה של השבת העירונית הוא נטישת הרכבים לטובת הליכה ברגל, והליכה זו מזמנת מפגש שונה עם המרחב העירוני, ובמקביל מעצימה את נוכחותה של השבת בתוכו. אביעד קושר בין ההליכה השבתית לתפיסות תכנוניות עכשוויות המבקשות לצמצם את השימוש ברכב בעיר, ומציע את השבת כהתנסות באורח חיים עירוני נינוח יותר, המאפשר חיבור אל המרחב המקומי.

את הקו התכנוני ממשיך מאמרו של יהונתן צחור. יהונתן קורא לחיבור אל המורשת האדריכלית היהודית, אותה הוא מאפיין כפרשנות יצירתית של מוטיבים הלקוחים מהתרבות הסובבת. כדי להמחיש זאת הוא מתבונן בגישות שונות לעיצוב חלל בית הכנסת, ומראה כיצד כל אחת מהן מייצרת דינמיקה שונה אותה אפשר ליישם בהקשרים אחרים.

ידידיה גזבר מוצא מקור לחשיבה על תכנון עירוני בפרשייה העוסקת בצרעת הבית. האבחון של החולאים העירוניים החברתיים והפוליטיים, תהליכי הפירוק והבנייה מחדש, מהדהדים תהליכים אקטואליים של שימור והתחדשות עירונית. לצד זאת, באמצעות תנועה בין הפשט למדרש ובין החומרי למוסרי מראה ידידיה כיצד מושגי הטומאה והטהרה מציעים דרכים חדשות לחשוב על הממד הדתי שבעיר.

המאמר של טל דילר פונה לא רק אל המתכננים והאדריכלים, אלא גם אל הציבור. בעקבות המשנה הקושרת בין קדושה והשראת שכינה לבין אירועים של התכנסות ציבורית, עוסקת טל באפשרות להשיב את הקדושה אל העיר באמצעות תכנון מרחבים משותפים, ונוכחות פעילה של הציבור בהם.

שם פריד נושא מבט אל העתיד הלא רחוק, שבו התמעטות הקרקעות תחייב אותנו לחיות בבניינים גבוהים וצפופים יותר. איך בונים קהילה בעיר של מגדלי ענק, ואיך נראה בית כנסת המשתלב בבניין כזה? מתוך התבוננות בתפיסות חדשות בעולם האדריכלות, המדגישות את חשיבותם של המרחבים המשותפים ושל חיי הקהילה, עולים כיווני מחשבה ראשוניים למענה על שאלות אלו.

אל הכתיבה העיונית האופיינית ל'צירופים חדשים' מצטרפות הפעם גם שתי יצירות של פסי קומר, 'מארג' ו–'אבולוציה של מבנה', המציעות מבט על הנושא בכלים של אמנות פלסטית. עבודות אלו מתמקמות על הגבול שבין העיר לטבע, ומזמינות מבט על הניגוד ועל הרצף המתקיים ביניהם.

בנוסף לכך, הגיליון כולל גם חמישה הרצאות קצרות מתוך ערב שנערך לכבודו בבית המודל של עיריית ירושלים: המתכנן מוטי קפלן מדבר על תכנית כתיקון עולם, בהשראת דברי הרמב"ם על תיקון הגוף הקודם לתיקון הנפש; שלום בוגוסלבסקי מסביר למה קהילה יהודית מסורתית היא בעצם עירייה, ומתאר את המבנה הפוליטי שבו התעצבה היהדות כפי שאנו מכירים אותה; הרב אביע"ד סנדרס מרחיב את המאמר שלו על עבודת השם העירונית ומדבר על עבודת הזרות; ד"ר עינת רמון מציעה את התורה כבסיס לתכנון עירוני בישראל ובירושלים; ולבסוף, ידידיה גזבר מתאר את האנשת העיר כמפתח ללבה, וכדרך להתמודד עם הצד הלא נודע שבקיום האורבני.

לבסוף, את הגיליון מלווה גם סדרת שיחות בנושא שהוקלטו במסגרת הפודקאסט של 'צירופים חדשים': הפרק הראשון – מה יש לרב לחפש בתל אביב?, הוא שיחה עם הרב דני גוטנמכר על היחס לעיר בציבור הדתי. הפרק השני – אתגר החילון וחיי העיר, הוא שיחה עם ד"ר עמית עסיס על הרובד התיאולוגי הכרוך במעבר מהיישוב לעיר. הפרק השלישי – אורבניות קדושה כציפייה משיחית, הוא שיחה עם ראש ישיבת 'שיח יצחק' הרב נעם סמט על מקומה של העיר בחיים היהודיים בתקופות שונות. הפרק הרביעי – העיר, המדבר והמשוטט המאמין, הוא שיחה עם האדריכל גלעד שטיינמץ על האופק הדתי שפותח הכאוס העירוני.